<h1>שו"ת הרשב"א ח"ז סימן קס"ו</h1>
<h2>דף כא:</h2>
עוד השיב, שאסור לפסוק עם הגוי לבנות לו ביתו (ושיעשה בו מלאכה) ויעשה בו מלאכה בשבתות ובימים טובים. אע"ג דאמרינן בע"ז אבל שדהו לגוי מאי שרי, כלומר להשכירו, ואע"פ שהגוי עושה בו מלאכה בשבתות דאמרינן אריסותיה קא עביד, אלמא כל שהגוי עושה בקבלנות מותר, משום דגוי מלאכה דנפשיה קא עביד. ואמרינן נמי במועד קטן [י"א ע"ב], אבל האריסין והמשכרין והקבלנין שלו הרי אלו יעשו, אלמא מלאכה דידהו חשיבא. ויש לומר דדוקא בקבלת שדה, מפני שאין שם מפני מראית העין, דכיון דדרכו באריסות אמרי אריסותיה קא עביד. ותדע שהרי אמרו במועד קטן [י"ב ע"א] מקבלי קבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר ומפרשים אותה לענין שבת, אלמא יש קבולת אסורה והיינו בבנין הבית מפני מראית העין.
